אז זה הבית החדש שלי (?!) החלטתי בעצת רבים אחרים להעביר את הבלוג שלי למקום חדש, יותר עצמאי, יותר מגוון, יותר גמיש
לא השתנה הרבה, הבלוג הזה התחיל בספטמבר 2009 בתור יומן מסע משפחתי לטיול שלנו לארה"ב ומהר מאוד נהיה משהו אחר, מעין המשך
http://gvanim.dpages.co.il/aecommerce/c1608/36538.php לספר שכתבתי שנקרא "מכתבים לרותם", הנה הוא
אז אני עודד אנגל. אבא ל-4. ארבעתם מדהימים. רק שלושה בחיים
איש הייטק ביום, שזה לא מה שאני רוצה לעשות בחיים שלי אבל מזמן הבנתי ששאיפות לחוד ופרנסה לחוד
סופר בשאיפותיי הרבות. צלם חובב. מתופף בכאילו. חי ונושם וצורך מוסיקה בכל צורה אפשרית בכל רגע אפשרי בחיי, וכמה שיותר הופעות חיות
אבא של רותם, אלון, נדב ולוטן.
אבא, בעיקר אבא, אבל לא סופר אבא, הרבה פעמים קראו לי ככה, אבל אני לא מרגיש ככה
ולעולם לא ארגיש
notasuperdad 
עודד ודנה היקרים
ראינו את הפרק עליכם בסופר נני ורצינו להגיד לכם שנגעתם לנו עמוק עמוק בנשמה
הסיפור שלכם מלווה אותנו
אתם הורים מדהימים הילדים שלכם פשוט זכו
בת שבע וחדוה, בת עין
חייבת להגיב.
האמת היא שמאז סופר נני, כשראיתי את הפרק ההוא – מאז ועד היום אני זוכרת אתכם, משפחת אנגל היקרים. את רותם המתוק שאיננו, אתכם הזוג המקסים, את נדב ואלון וגיליתי גם את לוטן שנולד ממש פה בקריאה בבלוג.
אני זוכרת עודד שהתחלת בתפוז ואז עברת לפה ואני עוקבת וקוראת וקוראת. אמנם לא כל יום עוקבת, אבל מדי פעם חושבת ונכנסת לקרוא.
הבלוג הזה הוא ממש סיפור חיים, שכל פעם כשמתחשק להמשיך בסיפור נכנסים ומגלים עוד פרק… והסיפור הזה הוא אמיתי.
מחזקת את כל מעשיכם, תענוג לקרוא פה.
אתם הורים מקסימים, לילדים שלכם בטוח כייף שהם שלכם.
תודה, שבת שלום.
שיר היקרה ! תודה רבה על התגובה והמעקב השוטף אחר הכתיבה שלי כאן ובבלוג הקודם.
תענוג לי שאת קוראת.
סופ"ש נעים וכיפי.
עודד
עודד דנה יקרים. אתם הורים מחויבים לילדיכם כל הכבוד על האומץ לפנות למיכל ועל השינוי בחדר של רותם לילדיכם המדהימים תומר
אתה ומשפחתך מעוררים השראה,אני ממש ממליצה לך לכתוב ספר על ההתמודדות שלך ושל משפתך לאורך השנים ולצרף לשם את הפוסטים של הבלוג שכתבת במשך כל הזמן הזה. אתם מדהימים ואני מאחלת לכם שתראו רק נחת ❤️
תודה רבה עדן. 💙 האמת שכתבתי ספר עוד/תוך כדי הבלוג.